חלק גדול מהשינוי בתפיסה של איך צריך להיראות שיעור שהוא אחר, לא נובע רק ממסכי ההקרנה והאינטראקטיביות אלא מתפיסה אחרת של מרחב למידה. לכן החדר מורכב משני חלקים. אזור ההקרנה ואזור ישיבה של תלמידים שמהותו הוא עבודה בקבוצות. האיזון בין הזמן שבו התלמידים עובדים בקבוצות על משימות סביב שולחן לבין המרחב הוירטואלי של ההקרנה עם האינטראקציה הוא זה שייקבע את ההצלחה של הפעילות בחדר.
מהו גודל החדר האידאלי? 7 מטרים רוחב, 7-9 מטרים אורך. זהו החדר שבתמונה ובו ניתן לפתוח את מסכי הצד מספיק רחב כך שהתלמידים יוכלו לראות את המייצג גם מצידו השני של החדר. ויהיה אפשר ליצור 6-7 פינות עבודה לתלמידים.
ההקרנה
מסכים – אנחנו בונים את שלושת הקירות מגבס. גודל כל כנף ר 3.60 מטרים רוחב ו – 2.50 גובה. חשוב להבין שיחס הקרנה הוא 9:16 ולכן הבנייה צריכה להיות בהתאם. זאת הסיבה שהמסך המרכזי לא יכול להיות רחב יותר מ-3.60 במידה והתקרה אינה תקרה גבוהה (בגלל יחס הקרנה). ולכן למעשה הצורה של אזור ההקרנה היא מעין חצי משושה.
מקרנים – לא ניתן להשתמש במקרנים הכי פשוטים וזולים מכיוון שיחס ה- Throw Ratio שלהם לא מאפשר להתקין אותם קרוב למסכים. אם נתקין את המקרן רחוק מהמסך, תהיה הצללה והתלמידים לא יוכלו להתקרב למסכים וכך לא נוכל לייצר אינטראקציה. המונח Throw Ratio הוא היחס בין המרחק מהמסך לגודל שאליו ההקרנה נפתחת. לצורך העניין אנחנו צריכים יחס 1:0.5 ל – 1:0.25. הנתון הזה מייקר את המקרנים.
עיצוב
רצוי מאוד ליצור מרחב נעים לעבודה בקבוצות. תאורה נעימה, שולחנות מתאימים רצוי בגבהים שונים, כיסאות, ספסלים, מדפים קטנים עם שקעים וכו'….